פתרון סכסוכים – טבעו של סכסוך ואיך יוצאים ממנו
סכסוכים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. כשאני כבורר מביא פתרון בוררות לסכסוך, אני מתבסס בין היתר על הבנה עמוקה של טבעם סכסוכים.
בין אם מדובר בוויכוחים קלים בין חברים או במריבות עזות בין מדינות, קונפליקטים מתרחשים סביבנו כל הזמן. אך מדוע אנשים בוחרים להסתכסך במקום לנהוג בדרכי שלום? התשובה לשאלה זו מורכבת וכוללת גורמים רבים – פסיכולוגיים, תרבותיים, חברתיים ואישיותיים.
- דחף טבעי לתחרותיות ולשליטה
אחת הסיבות המרכזיות לסכסוכים היא דחף טבעי של בני האדם לתחרותיות ולשליטה. מאז ימי קדם, האדם נאלץ להתחרות על משאבים מוגבלים כמו מזון, מים ושטח מחיה. דחף זה טבוע עמוק בתודעה האנושית ומניע אותנו גם כיום לרצות בשליטה, בהשגת יתרונות ובהגנה על האינטרסים שלנו. כאשר אינטרסים אלה מתנגשים, סכסוכים עלולים לפרוץ. - חוסר הבנה, תקשורת לקויה וסטריאוטיפים
לעתים קרובות, סכסוכים נובעים מחוסר הבנה, תקשורת לקויה וסטריאוטיפים שגויים. כאשר קיימים פערי תרבות, שפה או ערכים בין צדדים, קל מאוד לבנות תפיסות מוטעות ולפרש שגוי את כוונות וציפיות הצד השני. סטריאוטיפים ודעות קדומות רק מחריפים חוסר הבנה זה ומזינים את הסכסוך. תקשורת ברורה, פתוחה והדדית היא החוסן נגד כך. - חוסר סובלנות ופער בערכים
קונפליקטים רבים נובעים מהבדלים בערכים ובאמונות בין קבוצות או פרטים שונים. כאשר מערכות ערכים מתנגשות, לדוגמה בנושאי דת, מוסר או אידיאולוגיה, קשה מאוד להגיע להסכמה. חוסר סובלנות והתעקשות על עמדות קיצוניות רק מחריפים את הסכסוך ומקשים על מציאת פתרונות. יחד עם זאת, פתיחות וכבוד לשונות הם הבסיס לשלום ולהבנה הדדית.
- צריבת סכסוכים בתודעה
בהרבה מקרים, סכסוכים נעוצים בטראומות היסטוריות של המעורבים. זיכרונות קשים של מלחמות, כיבושים, רדיפות או עוולות משפיעים עמוקות על התנהגות קבוצות ויוצרים חוסר אמון, טינה ורצון לנקמה. ככל שהטראומות עמוקות יותר וההיסטוריה ארוכה יותר של סכסוכים, קשה יותר לשבור את מעגל האלימות והנקם. - דפוסים לא בריאים של ניהול קונפליקטים
לבסוף, חלק מהסכסוכים נובעים מדפוסים לא בריאים בדרך שבה אנשים ניהלו קונפליקטים בעבר. אם מגיל צעיר אנו רואים דוגמאות של יחסים עוינים, השפלות, כעסים או אלימות – קל מאוד לאמץ דפוסים דומים. לעומת זאת, אם נחשפים לדרכי התמודדות חיוביות יותר, כמו דיאלוג, פשרה וגישור – נוכל ללמוד לנהל מחלוקות באופן רגוע ומכבד יותר.
בדרכנו לפתרון הסכסוך, חשוב שנבין את אחד הכלים המרכזיים או מצד שני הגורם המרכזי הן לסכסוך והן לפתרון, הנחות היסוד של חיינו
כל מעשה שנעשה, ביצוע, נובע מהחלטה וההחלטה נוצרת מהנחת יסוד.
בכל רגע נתון, אנו מבססים את החלטותינו והתנהגותנו על הנחות יסוד מסוימות – הנחות שאנו לוקחים כמובנות מאליהן ללא ערעור. הנחות אלה נובעות מניסיון חיינו, מערכי התרבות ומהסביבה שאנו חיים בה. למרות שאנחנו לא תמיד מודעים להן, הן משפיעות מאוד על אופן ההסתכלות שלנו על המציאות ועל דרכי הפעולה שלנו.
הנחות היסוד הן לרוב לא מנומקות ולא מוכחות. הן מתגבשות בתודעתנו מגיל צעיר ונוטות להיצרב כ"אמיתות" ללא ביקורת. בדרך כלל, לא נוהגים לערער על הנחות אלה עד שמשהו מפריך אותן ומאלץ אותנו לחשוב מחדש.
בתחום הפילוסופי וההגותי, הנחות היסוד מכונות "אקסיומות". אקסיומות הן טענות יסוד שמקובלות כנכונות ללא הוכחה. הן מהוות את הבסיס להיגיון ולתפיסת המציאות במערכת חשיבה מסוימת. למשל, באריסטו השתית את פילוסופיית הטבע שלו על כמה אקסיומות יסוד, כמו "כל גוף חומרי שואף אל מקומו הטבעי" או "ריק אינו קיים בטבע". כמובן הניסיון להסביר שהעולם עגול היה אתגר.
בחיי היום-יום, הנחות היסוד הן הרבה פחות פורמאליות ומוגדרות, אך עדיין משפיעות עלינו. הנה כמה דוגמאות:
הנחות לגבי המציאות – רובנו מניחים שהמציאות היא "אובייקטיבית" ולא תלויה בהשקפות סובייקטיביות שלנו, שיש רציפות במציאות וחוקים המשמרים אותה.
הנחות על טבע האדם – הנחות כמו "האדם הוא יצור חברתי מטבעו", "האדם הוא רציונאלי ומחושב" או "האדם מונע על ידי דחפים ורגשות".
הנחות חברתיות ותרבותיות – כמו התפיסה שהמשפחה הגרעינית היא היחידה החברתית הבסיסית, שצריך לכבד את הוריך, או שערכי צדק וחופש דיבור הם חשובים.
הנחות אלה והרבה אחרות קבועות, מובנות כמעט מאליהן ולרוב איננו מבחינים בהן. אך הן מהוות את התשתית להסתכלות שלנו על המציאות וכמעט כל הבחירות שלנו מושתתות עליהן.
אז האם יש בכך משהו רע? התשובה היא – לא בהכרח. הנחות יסוד הן לרוב הכרחיות ומסייעות לנו להבין ולתפקד במציאות. הבעיה מתעוררת כאשר אנחנו מכחישים שהנחות אלה הן אכן הנחות גרידא ותופסים אותן כעובדות מוצקות שאין עליהן עוררין.
במצבים כאלה, הנחות יסוד הופכות לדוגמות קיצוניות שמסכנות את יכולתנו להיות גמישים ולראות את הדברים בפרספקטיבה. הן עלולות להפוך לאידיאולוגיות קיצוניות או לכבלים המונעים מחשבה יצירתית וביקורתית. זהו מצב מסוכן שבו אנו מחמיצים חלקים מהמציאות ממש מכיוון שהם לא עולים בקנה אחד עם ההנחות היסודיות שלנו.
לכן, חשוב להיות ערניים להנחות היסוד שלנו ולבחון אותן מעת לעת. חשוב לתהות אם הן עדיין רלוונטיות ולא הפכו לגזענות, ללאומנות קיצונית או לדוגמטיות שמונעות מבט פתוח על המציאות. במקרים מסוימים, חשוב לדון באמונות יסוד מחדש או להחליף אותן בתפיסות עדכניות יותר.
אנו למדים שהנחות יסוד הן הגורמות לסכסוך. אגב, הסכסוך הוא בכל מימד ונוגע לסכסוך בעצימות נמוכה בין שכנים או סכסוך בעצימות גבוהה בין תאגידי ענק. הבסיס בסכסוכים הוא המקור האנושי שאותו מובילה הנחת יסוד. בקצה התאגיד ניצב אדם. בן אנוש שהוא מי שמוביל את הסכסוך. לכן, היכולת לשמור על גמישות מחשבתית וערנות להנחות היסוד שלנו, תאפשר לשפר את יכולתנו להבין את המציאות, להיות יצירתיים יותר בפתרון בעיות וליצור אמונות והשקפות עולם רלוונטיות לחיים המשתנים. ישנם האמיצים לבחור את מי שיטפלו בסכסוך שלהם בדרך עם הסיכוי הגבוהה לפתרון. בדרך כלל הם אותם מי שאינם נעולים בפרדיגמה. כאלו המשוחררים מתפיסות עולם מגבילות. מי שהחשיבה והדמיון הם המוטיב המרכזי אצלם. האדם הוא יצור בעל נטייה להניח הנחות בדבר המציאות – ניתן לנצל הנחות אלו לטובת פתרון בעיות בעצימות נמוכה כמו בעצימות גבוהה.
סיכומו של דבר, הדרך ליציאה מסכסוך זהה לדרך בה צעדנו בכניסה לסכסוך.
הכותב הוא ירון שגיא, בעלים של שולחן פלונטר בע"מ מומחה בפתרון בעיות ובהליכי גישור ובוררות בשיטה ייחודית שפיתח.
