פרשנות הזיהוי
אחד מהאתגרים המרכזיים של שופט, בורר, מגשר וכל מי שניגש לפתור בעיה בין אנשים שונים היא להישאר ניאטראלי כלומר לא להטעות בכל הקשור להזדהות עם אחד הצדדים. כלומר, אלו הם מי שחייבים להיות מסוגלים להיות ניטראליים בכל הקשור לפרשנות הזיהוי. המטרה בפרשנות הזיהוי היא לשנות את הפירושים שגורמים לנו להזדהות יתר.
בבואנו לטפל בעניין שבין אנשים וברשותכם אתאר את העניין מול אנשים שהרי מי שמוביל כל עניין הם אנשים, בני אדם.
עורך פתרון, מבית שולחן פלונטר, יודע מניסיון שלכל התנהגות יש כוונה חיובית גם אם ההתנהגות נחשבת לשלילית. נשמע מוזר אך זה הוא אחד מיסודות הנחות היסוד המלווים אותנו בחיינו.
איך נשלוט בפרשנות הזיהוי העצמית שלנו? הרעיון הוא להיכנס פנימה עמוק לאותו המקום בתת המודע שממנו צצות הנחות היסוד. שם הצומת הכל כך חשובה דרכה עוברות ההחלטות שלנו. אציג מספר דוגמאות שהן המובן מאליו ובכל זאת היכולת שלנו להביט אחרת אל מי שמולנו מאפשרת לנו להוביל לפתרון. לדוגמה כאשר אנו פוגשים אדם שמייצר עלינו את הרושם של,
האדם הזה ממש מסכן.
במקום המחשבה הזו, ננסח עבור עצמנו מחשבה שונה: הוא הגיע אלינו, כנראה שהוא בשל ומוכן לפתרון. הגישה שלנו אל אדם זה תייצר את האפשרות לתוצאה המתבקשת שברוב המקרים תפתיע.
אתן דוגמאות לשינוי הפרשנות המיידית איתה אנו מסמנים את העומדים מולנו. נסו לדמיין איך הייתם מתייחסים ופועלים מול מי שעשה עליכם את הרושם של:
אדם עקשן, שנו את ההגדרה שלכם אליו ל – עקבי ונחוש
פחדן, תוכלו לשנות ל – זהיר ואחראי
לפטפטן אפשר לקרא למשל – איש שיחה
כאשר נשלוט ביכולת לבחור הגדרות לעצמנו כדי לשלוט בפרשנות הזיהוי, תהיה זו נקודת פתיחה חשובה להגעה לתוצאה – פתרון
פתחתי בתיאור פרשנות הזיהוי שהיא תיאוריה הרלוונטית לתחומים שונים כגון פסיכולוגיה, לשון, אנתרופולוגיה ועוד. היא עוסקת באופן שבו אנשים מפרשים ומבינים מצבים חברתיים ואינטראקציות בינאישיות על בסיס רמזים והקשר. לפי התיאוריה, כאשר אנשים נתקלים במצב חדש ופגישה בדיון עם הצדדים היא בהחלט מצב חדש, הם משתמשים ברושם הראשוני ובטביעות עין על מנת לפרש ולהבין את המצב. טביעות עין אלו הן מבנים קוגניטיביים המאורגנים סביב מושגים מרכזיים, המגדירים מצב מסוים ומספקים הבנה ראשונית של האירוע. למשל, כאשר נכנסים למכון כושר, טביעת העין היא הספורט והיא מאורגנת סביב המושגים של זעה, קצב לב, מדריכי ספורט וכו', אנו פוגשים את ההבנה הראשונית של מה מצופה להתרחש במצב זה. עם זאת, טביעות עין יכולות להיות גמישות ולהשתנות על בסיס מידע חדש והקשר ספציפי. אנשים משנים ומתאימים את פרשנותם למצב על מנת להגיע להבנה טובה יותר. הבנת תהליך הפרשנות חשובה כי היא משפיעה על האופן שבו אנשים תופסים מצבים חברתיים, מגיבים אליהם ופועלים בהם. היא רלוונטית בהקשרים רבים, החל בשיחות יומיומיות ועד לתחומים כמו משפט, צבא, עסקים וכמובן לעניין בו אנו עוסקים.
מאוד קשה לא להישאב להזדהות עם אחד הצדדים לאירוע ונדרשות מספר יכולות שנמצאות באישיות של השופט, בורר, מגשר ועורכי הפתרון.
בואו נשחק עם האפשרויות ונלמד כמה אנו שבויים של הנחות היסוד שנטמעו במוחנו ולרוב בולמות אותנו מלהגיע לפתרון.
תארו לכם מצב מוזר שעל פניו נראה כלא הגיוני:
הגענו לטיפול אצל רופא. כל הקשור לרופא זו הנחת יסוד שלנו. הרי רופא מזהה את הבעיה הבריאותית והגיוני שידבר איתנו על איך נתנהל. ספורט מנוחה וכו'. הרופא גם ידבר איתנו על תרופות. דמיינו שהרופא שגילה שיש לנו חום, היה מציע לנו לתת צדקה ולהתפלל?
מצד שני הרב אליו הגענו, בשל מחלה ממושכת, היה שולף מטוש ומבקש מאיתנו לפתוח את הפה לבדיקה? כאשר נהיה מסוגלים לזהות את הנחות היסוד ולהתנתק מהן, נוכל לטפל בבעיות כאשר מי שמציג לנו את האירוע על פי דרכו ולפי ראות עיניו, לא יגרום לנו להזדהות איתו ולא ייווצר מצב בו נצא מהאזור הניטראלי ונזדהה עם אחד הצדדים. כדי להגיע ליכולות האלו, עלינו, בין היתר, להבין מה משפיע עלינו או נכון יותר על תת המודע שלנו, כאשר מדבר אלינו אחד הצדדים ואיך נתמודד עם השפעות אלו. כאשר אנו מקשיבים למי שמציגים את הבעיה, אנו מושפעים משלושה אלמנטים עיקריים, שפת הגוף, האינטונציה ותוכן הדברים. אגב, אחוז ההשפעה של כל אחד מהם הוא על פי הסדר הבא: שפת גוף 56%, אינטונציה 37% ומדהים שתוכן הדברים השפעתו עלינו היא רק 7%. כן כן, אנו עושים הכנות רבות לפני מעמד שכזה ונותנים עדיפות לתוכן הנאמר מבלי לדעת ולהבין את חשיבות האופן בו מוצגים הדברים. ישנם מי שבאופן טבעי שפת הגוף שלהם והאינטונציה שובים לב.
לצידם יש מי שלמדו את הדרך להעביר את המסר. כך או כך עלינו כפותרי הבעיה להיות מסוגלים להתמודד עם אלו ואלו ובשום אופן לא לאבד את מדדי ההזדהות. בעצם אפשר לומר שנוצרת סוג של כימיה אנושית איתה עלינו להתמודד. מה היא אותה כימיה אנושית ואיך נדע לשלוט בה ולא לפול שבי אחר אחד הצדדים לאירוע.
כימיה אנושית מצידנו היא היכולת ליצור תחושה של קירבה עם בעל הדין אך במידה כזאת שנוכל להבין אותו יחד עם להוביל אותו. בהחלט לא להיות לצידו. לכן, בהתחלה אנחנו יכולים יותר להזדהות בזהירות ובשליטה כמובן וככל שההליך מתפתח אנחנו מחזקים את ההובלה ולוקחים צעד קדימה בתהליך עצמו. בכל רגע נתון אנו מודעים לחולשה האנושית, לאפשרות של ההזדהות. נדע לשלוט ולווסת את אופן הצגת הדברים כך שנגיע לרמה המאפשרת לנו להיות מסוגלים לתת למי שמולנו את התחושה הטובה של ההקשבה וההבנה שלנו לכל מה שהציג מבלי שנתבלבל בפרשנות הזיהוי כלומר, נהיה ניטראליים ונגיע להחלטה נכונה. הכימיה האנושית המתוארת והנדרשת מאותם מי שמטפלים בבעיות היא מיומנות נרכשת ומכילה בתוכה עולם שלם.
למדנו שכאשר נדע להתמודד עם ההזדהות נהיה מסוגלים להישאר ניטראליים נהיה פותרי בעיות טובים יותר, הגונים ונקיים ממשוא פנים. כדי לסכם ולהבין להלן כמה נקודות על חשיבות הניטרליות:
- אמינות ואובייקטיביות – גורמים ניטראליים נתפסים כאמינים ואובייקטיביים יותר, שכן הם אינם
מונעים משיקולים אישיים או אינטרסים צדדיים. - שוויון והגינות – ניטרליות מבטיחה יחס שווה ללא העדפות או הזדהות עם אחד הצדדים שגרמו
לאפליה בלתי הוגנת. זה חיוני על מנת ליצור תחושה של צדק והגינות בקרב כלל המופיעים בפנינו. - מניעת ניגודי אינטרסים – ניטרליות מונעת ניגודי אינטרסים, שעלולים לפגוע בשיקול הדעת
ובתהליך קבלת ההחלטות. כמובן בדרך לתוצאה שתיתן פתרון טוב ומתמשך לצדדים. - יכולת ביקורת ופיקוח – גורמים ניטראליים נתפסים כראויים יותר לפקח ולבקר, מכיוון שאין להם
אינטרס אישי מעורב. זה גורם המגביר את האמון בהליך ובהרכב המוביל את ההליך. - מקצועיות – ניטרליות מאפשרת התמקדות במשימה המקצועית ללא הטיות אישיות.
לסיכום, היכולת לשלוט בהזדהות היא תנאי לניטראליות, דרישה חשובה ממגוון רחב של אירועים איתם אנו נפגשים בבואנו לפתור בעיות מורכבות. הניטראליות תורמת לאמינות, לצדק, לתקינות ההליך ולמקצועיותו. לכן נשמור עליה ככל הניתן.
